הפוסט הזה - כולו אהבה.
יש בו את כל מה שאני אוהבת.
יש בו טישירט, עור, ניטים, וידיים בכיסים. יש בו את הנעליים האלו (טחנתי את המסכנות האלו בחודש שיש לי אותן כמו שלא טחנתי נעליים מעולם).
יש בו גם את איש הברזל שלי והמפעל המשפחתי שלו, שהם הכי ״מייד אין חיפה״.
ויש בו את חיפה.