let's twist & shake

בשבוע שעבר הוזמנתי לאחד האירועים היותר מעניינים שהוזמנתי אליהם בתקופה האחרונה, ולמרבה ההפתעה לא היה מדובר במותג אופנה. רשת שילב השיקה מותג תינוקות חדש בשם Twistshake, באירוע מפנק עם ארוחה והרצאה מאלפת של מיכל צפיר, והאמת היא שלא לגמרי הבנתי למה בקבוקים או מוצצים לתינוקות דורשים השקה כל כך מיוחדת, עד שבעצם הגעתי לשם. באירוע פגשתי את אחד היזמים שמאחורי החברה הצעירה והמעניינת הזו משבדיה, קמילו אריקסון (אין קשר לחברת הטכנולוגיה, מסתבר שאריקסון זה ה״לוי״ של השבדים) והמפגש הזה גרם לי לחשוב, ולא רק על סימילאק ושעות שינה.

איך מוצאים רעיון? לפעמים הרעיון מוצא אתכם. לפני כשלוש שנים, וינאר רוקס, יזם שבדי צעיר, צפה מהצד באמא נאבקת עם תיק העגלה של התינוק שלה. התינוק צורח, והאמא הולכת לאיבוד בין על האביזרים בתיק שלה, מוציאה בקבוק, מים ואבקת תמ״ל והכול, איך לא, נופל לה מהידיים. כמובן שהוא נחלץ לעזור לה, אבל לא זה הסיפור. הסיטואציה גרמה לו להבין שהוא חייב להמציא בקבוק תינוקות חדש שיקל על החיים של כל אמא. בחצות בלילה הוא הקשר לשותף שלו, קמילו, שבקושי היה אז בן 25 ואמר לו ״קמילו, אנחנו צריכים לעשות בקבוק לתינוקות״.

ניסיון בתחום – יתרון? אומרים לכם לצבור ניסיון, לפעמים אפילו נמנעה מכם עבודת חייכם כי לא הייתם מספיק מנוסים. אלוהים עדי שזה קרה לי יותר מדי פעמים. לוינאר וקמילו לא היה שום ניסיון בענף מוצרי התינוקות, קמילו בכלל היה אז (ועודנו) רווק. היו להם מוטיבציה, הבנה עמוקה של הצורך והמון סטייל כדי לייצר את הדבר החדש היחיד פחות או יותר בתחום הזה, מזה שנים רבות. שנה של מחקר ופיתוח אחרי שעלה להם הרעיון הם כבר השיקו את הבקבוק הראשון (רק לפני שנתיים), ואחריו הגיעו מוצרים נוספים כמו מוצץ, כוסות ותרמוסים.

תמצא את היתרון שלך ותדבק בו. חונכתי לחשוב ככה בכל הקורסים לשיווק ופרסום, מה היתרון היחסי של המוצר שלך? או כמו שקוראים לו, מה ה-USP שלך? לימדו אותי שאי אפשר שיהיה לך את הכול. היום, אין לך זכות קיום אם אין לך את הכול. הצרכן רוצה את הכול, ובצדק. למה, בעצם, שמוצר מעוצב לתפארת יהיה פחות פרקטי, ולמה שהפרקטי יהיה פחות יפה? אין שום סיבה בעצם. והשבדים הצעירים רצו את הכול, והצליחו. הם הבינו שהמשתמש בבקבוק הזה הוא לא רק התינוק, עבורו צריך לייצר כמובן פיטמה נכונה ומנגנון אנטי-גזים – אם בכלל יש משהו ביקום שיכול למנוע את הסיוט הזה – הם הבינו שגם ההורים הם משתמשים וחובה לדאוג שיהיה להם נוח לאחוז אותו, לשאת אותו ממקום למקום וגם, כמובן, להסתכל עליו.

אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו. שוב, לא תמיד! בכל ההרצאות שלי אני עומדת על כך שהקנקן אמנם לא יותר חשוב מהתכולה שלו, אבל גם לא פחות. יש חשיבות לאריזה, יש חשיבות לעיצוב. בדיוק כמו שאנחנו אוכלים עם העיניים, כל חוויות החיים שלנו מבוססות קודם כל על החוויה הויזואלית. למה בעצם שבקבוק לתינוקות או מוצץ או כל דבר אחר לא יהיו גם יפים, בנוסף לשאר הפונקציות השימושיות שלהם? ובהקשר הזה, למה הבקבוק של איה חייב להיות ורוד??? הצמד השבדי הבין את זה, כמו שכל הסקנדינבים כנראה מבינים, ויצרו בקבוק יפהפה ב-10 צבעים בוהקים, מעניינים וייחודים – כמו למשל האפור-לבן והשחור, ובין כולם אפשר לעשות מיקס-אנד-מאץ׳, וליצור צבעוניות ייחודית.

העולם שייך לצעירים. אולי כן, אולי לא, אבל מה שבטוח – העולם שייך למארק צוקרברג והוא חולק אותו עם גוגל. הכוח של הרשת כל כך גדול, תקשורת פה לאוזן קיבלה בוסט מטורף מרשתות חברתיות, ומותג בן בקושי שנתיים נמכר ב-53 מדינות בעולם עם מעל ל-94 אלף עוקבים.

לא כל הנוצץ זהב. ובכן, נראה לי שמצאתי אחד שכן. אחרי שלמדתי על המגוון באירוע וגם ניסיתי בבית את הבקבוק והמוצץ, אני חייבת להגיד שהמוצר הזה פשוט מצוין. בתור אמא מפוזרת וחובבת אסתטיקה (נשמע אוקסימורון, אבל זו המציאות המורכבת של חיי), אני מאוהבת בעיצוב שלו ובעיקר את הרעיון של מנת סימילאק מוכנה וארוזה בתוך מחלק מנות החבוי בבקבוק. חשבו כאן על כל הפרטים הקטנים כמו למשל על קוטר הפתח של מארז האבקה, שיהיה מספיק רחב כדי שלא נצטרך לשקשק ולנער אותו על מנת לרוקן אותו, אך גם לא רחב מדי בכדי שלא יישפך כלום. את התחתית של הבקבוק השקיעו פנימה ויצרו מעין שוליים כדי שהתינוק יוכל לתפוס את הבקבוק מלמטה בקלות. כל אלו מצטרפים למנגנון נגד גזים ופיטמה אנטומית, שלי כאמור קצת פחות חשובים, אבל אני יודעת שלרבים אחרים כן.

הטוב תמיד מגיע בסוף. במקרה הזה, נכון מאוד. המוצר שאהבתי במיוחד, עדיין לא הגיע לארץ והוא יהיה זמין פה בעוד כחודשיים. מדובר בבקבוק ׳מיקסר׳ שבעצם מחקה את טרנד ה-״DIY מים בטעמים״ מעולם המבוגרים. בעצם מדובר בכוס שתיה שמאפשרת הוספת פרי טרי למים, המתערבבים יחד על ידי שקשוק. המים מקבלים מהפרי את טעמו ואת ערכו התזונתי, אך אין סכנת חנק או סתימת הפיה בזכות פטנט – מן סוגר מסנן, שהזכיר לי מעט את הרעיון מאחורי הרשת של מאנצ׳קין, רק בגירסת הבקבוק.