איזה כיף להיות בחו״ל בכריסמס. זה לא ממש משנה אם זו פריז, לונדון או ניו יורק, החוויה די דומה. פצצה של חג יש להם, לנוצרים האלה. ריח של ערמונים על האש בכל פינת רחוב, עצים מקושטים, שדרות חגיגיות, כובעי סנטה קלאוס ובעיקר פסקול מתקתק של ג׳ינגל-בלס, מריה קארי וג׳ורג׳ מייקל.
מי לא אוהב להיות בחו״ל בכריסמס? גם אני, אבל לרוב לא יוצא לי. במקום, אני יורדת למושבה הגרמנית ולוואדי ניסנס. ברור שזה לא חג-מולד של חו״ל, זה חג-מולד של המידל-איסט. יש קצת ערמונים והרבה תפוזים והעצים מקושטים, אבל הפסקול הוא ים-תיכוני, בעברית וערבית, וריח מתוק של בקלאווה וכנאפה.
אז לקחתי את גלית (חברה עם כישרון צילום מסתבר), לטיול בסמטאות של הוואדי, בשוק ובמושבה הגרמנית, כדי לספוג קצת אווירת חג, מצויידת בחצאית חדשה שכולה הומאז׳ לעצי אשוח.
כאן קוראים לזה ״החג של החגים״, בקטע של ״תראו איזה יופי של עיר, דו-קיום וזה״. אפילו לעץ האשוח הענקי בכיכר הגדולה, נתנו חנוכיית-יונה עם עלה של זית שתשמור עליו. אבל אם יש משהו שלמדתי ב-12 שנותיי בעיר הזו, זה שהחשוב הוא מה שקורה כאן בין דצמבר לדצמבר. וזה לא דו-קיום, זה יותר חד-קיום ביחד.
טישירט: T-shirt: Uniqlo
חצאית: Skirt: ZARA
ווסט: Vest: Mango
מגפונים: Booties: ZARA
תיק: Bag: Betsey Johnson
משקפי שמש: Sunglasses: Miu Miu
חג של החגים שמח
שירי
בחורות שלובשות חצאיות פליסה בעיניי הן הבחורות הטובות ביותר:) אהבתי ממש
השבמחק